יום שבת, 23 במרץ 2013

תקווה - פעם שנייה

הוא בא, היה כאן כמה ימים ונעלם כלעומת שבא. את השפעות הביקור הקצר הזה נראה קרוב לוודאי בימים הקרובים. 
לכולם היה ברור שהוא יגיע בשלב זה או אחר. הסימנים לכך היו באוויר וכשהתברר מתי יקרה הדבר החלו ההכנות הקדחתניות. 
כשהגיע הרגע הגדול נראה היה שהמדינה כולה מדברת רק על זה. בכל הרשתות סיקרו בהרחבה ודיווחו על כל תנועה שלו, לעיתים בהגזמה. הוא פתח את מהדורות החדשות ואף אחד לא נשאר אדיש. כולם התרגשו והאמת גם אני. כן גם אני לא נשארתי אדיש והתרגשתי כמו כולם ואפילו יותר, כי היה לי קשה לנשום והזעתי כמו סוס במסלול מרוצים. 
בדרך כלל אירועים מעין אלה לא מזיזים לי, אבל הפעם לא הצלחתי לשלוט בכך. לכן במשך כל ביקורו לא יצאתי מהבית, הייתי שקוע בכורסא וצמוד למסך הטלוויזיה, עד שסוף כל סוף בישר החזאי התורן שהשרב הראשון של השנה נשבר. הביקור הקצר של מזג האוויר הקשה חלף. רוחות צפוניות סילקו את הדרומיות החמות שנשאו עמן את החול והאבק. השמיים התבהרו ולא נשאר כל סימן לסופה שהייתה כאן עד לפני שעה בערך. אפשר שוב לחזור ולנשום. 
אחר כך כתב שטח עם שיער פרוע בישר משדה התעופה שעם התייצבות מזג האוויר מטוסו של אובמה יכול להמריא. רק אז יצאתי מהבית.


©   כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012 


אין תגובות:

פרסום תגובה