יום רביעי, 30 באפריל 2014

מלחמה - פעם חמישית


אינסטלטור זה כמו מלחמה. גם אם יודעים איך זה מתחיל אף פעם לא יודעים איך זה נגמר.
בשני המקרים מעורבים בסכסוך שכנים, בעיקר כאלה שאהבה גדולה לא שררה ביניהם עוד קודם לאירוע, שרק העצים את האמוציות.
כל צד מאשים את משנהו ומטיל עליו את האחריות למה שקרה, וכמו ברוב הסכסוכים המוכרים משחר ההיסטוריה גם כאן מדובר בבעיות שקשורות למים.
וכך, תקרית דיפלומטים זניחה הופכת במהרה לקרב עקוב מדם כשכל צד טוען לצדקתו. מכאן ועד לאובדן שליטה מלאה הדרך קצרה מאוד.
ניצוצות, מהלומות, שבירות, כל מה שמלחמה שמכבדת את עצמה צריכה. אסטרטגיות, טקטיקות, הסחות דעת, הכול כדי לכבוש עוד חלקת אדמה ולסמן טריטוריה.
ובמלחמה כמו במלחמה יש נפגעים, גם חפים מפשע שנוכחו במקום ובזמן לא מתאים. בקיצור לא סימפטי, מה גם שזה משפיע ישירות על הכלכלה, שמגיבה בעצבנות בהתאם למתרחש.
לרוב לסכסוך טוב מצטרף שכן פנסיונר ומתנשא, שבמסווה של ניטראלית לא מפסיק להתערב ולייעץ, כאילו הוא יודע יותר מכולם מה טוב ונכון לשני הצדדים. הוא גם זה שבהמשך, תוך כדי דילוגים ממקום למקום, ינסה באותה הזדמנות להביא לקץ הסכסוך ההיסטורי.
אבל כמו שאנחנו מכירים סכסוכים גם מתווכים גדולים ומנוסים לא תמיד מצליחים לגשר על פערים והבדלי תרבות והקרב ממשיך, מפיל קורבנות ושבויים.  
רק בתום יום של קרבות עזים, כשישקע האבק ויתבררו מימדי הנזק, רק אז, כששני הצדדים מותשים, עייפים ונטולי כוחות, יתחיל משא ומתן ארוך ומייגע, כשבסופו של דבר צד אחד ישלם מחיר מופרז. רק אז תהיה הפסקת אש והשקט ישוב, לפחות עד לפיצוץ הבא של צינור.
וכל זה בלי חשבונית בכלל...

©   כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012 


יום שבת, 19 באפריל 2014

שעון - פעם שלישית

אני קם מאוד מוקדם בבוקר, לפעמים אפילו לפני האור הראשון, למרות שבעיר קצת קשה לזהות את הרגע המדויק בגלל כל האורות שמסביב, אבל תאמינו לי שזה מוקדם.
אני מתעורר בלי שעון או כל אביזר אחר, יקיצה טבעית לחלוטין. בחורף הקר והגשום, בקיץ החם והלח או בעונות המעבר, לא חשוב מתי, אני פוקח את עיניי עוד לפני שבעלי מכולות הספיקו להכניס את ארגזי החלב והלחם, לפני שמשאיות הזבל רוקנו את הפחים ואפילו לפני שראשוני המבלים יצאו לדרכם חזרה הביתה ויפריעו את שלוותם של הרמזורים המנומנמים.
האמת די התרגלתי לשעות האלה עם שאריות אור הכוכבים בשמיים המתבהרים והנקיים, ריח של חדש באוויר.
פעם ניסיתי להילחם בזה ולהמשיך לישון. שתיתי מים, השמעתי מוזיקה רגועה, החלפתי מזרון או כרית ואפילו לקחתי כדורי שינה. אבל דבר לא עזר. לבסוף השלמתי עם העניין. ככה אני וזהו. מאז השתפרו חיי ולמרבה הפלא התחלתי ליהנות מהדבר.
מה שכן, לא כולם השלימו עם זה כמוני ולמרות שאני משתדל לא להרעיש, להתארגן בשקט ולא להפריע לשכנים, היו כאלה שאמרו שאני מטריד את מנוחתם ואף איימו לפנות לרשויות להתלונן.
אבל מה שמדאיג אותי באמת ובעיקר בימים אלה של לפני יום העצמאות או ל"ג בעומר וכל חגי ה"על האש" האלה, זה שיום אחד יחליטו להיפטר ממני ויביאו במקומי תרנגול חדש וצעיר ואני אמצא את עצמי בין הבצל לעגבנייה, נצלה לאיטי על מנגל מפויח. ואני בכלל צמחוני...
  

© כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012