יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

מוזיקה - פעם ראשונה

הבלוז מת. יום אחד הם הרגו אותו. ללא הודעה מוקדמת או פרומו התחילה תכנית תרבות בערוץ הראשון. כל משפט שנורה לאוויר האולפן החיוור, כל דעה או בעיקר שטות, ננעצו בגופו של הבלוז המדמם כמו חצים חדים שקירבו את קיצו. כשלא היה להם יותר מה לומר הם הקרינו קטע ישן בשחור-לבן של בי בי המלך.
עצמתי את העיניים בהנאה, כמו שתמיד עשיתי כששמעתי את בי בי, חוץ מהפעמים שנהגתי, חציתי כביש או אכלתי דגים עם עצמות קטנות. הפעם לא עשיתי דבר מכל אלה ולכן נתתי ליצירה לשאת אותי על כנפי חלומות רחוקים לעבר עצבות מהולה באושר, בזמן שהחדר נצבע בכחול עמוק והשמש עושה דרכה אט אט לעבר האופק המאדים. כל כך יפה. כל כך מושלם. אבל אז הם חתכו את השיר באכזריות, חיסלו את המלך והחזירו את השידור לאולפן החיוור.
לקחתי את העיתון כדי לבדוק כמה זמן עוד תמשך ההתעללות בגופה ולתדהמתי גיליתי שזה בכלל לא שידור ראשון אלא חוזר. לא הספיקה להם פעם אחת, עכשיו הם מוודאים הריגה.
שבור ומרוסק כיביתי את הטלוויזיה. בשארית כוחותיי זחלתי עד לחדר. שלפתי את הגיטרה הישנה, המאובקת ובאצבעות רועדות פרטתי עליה כמו פעם, כמו לפני שנים, לפני שפרשתי כי הבנתי שלא אהיה קלפטון. המשכתי כך עוד ועוד. דם החל לרדת מאצבעותיי הפצועות אבל לי לא היה אכפת.
'אני חייב להציל את הבלוז' לחשתי בטרם נשאבו ממני חיי.


כעבור שנה
גבירותי ורבותיי ברוכים הבאים לתכניתנו 'בלוז בדרכים' והפעם מוקדשת התכנית לאיש יקר שממש היום לפני שנה הקריב את חייו והציל את הבלוז.

אפילוג
שידורי האולימפיאדה הועברו לערוץ הספורט. הארוויזיון למוסיקה. ויצטום לקהילתי ואחימאיר לפנסיה. הארכיון נפתח לקהל הרחב והיומן נסגר אבל האגרה ממשיכה כרגיל. 


© כל הזכויות לרשימה זו שמורות לכותב הבלוג gilad2012

אין תגובות:

פרסום תגובה