יום חמישי, 28 ביוני 2012

שגעון - פעם ראשונה

היא הייתה פסיכית דור שלוש וחצי. את שני אחיה הגדולים מדור שתיים ושתיים וחצי היא השאירה הרחק מאחור לשדרוג. קוד הזיהוי שלה כלל ששה עד שמונה תווים והורכב מאותיות ומספרים. הכניסה אליה דרשה שם משתמש וסיסמה.
את הבוקר היא פתחה בהחלפת סוללות ישנות, החד פעמיות, בחדשות הנטענות העשויות ליטיום. מה שהבטיח לה שעות פעילות ארוכות מהרגיל.
ג'י פי אס מובנה הוביל אותה לשבת באחד השולחנות מולי, קומה שנייה בקניון איילון, סמוך לדוכני מזון מהיר, שלא הצליחו לעמוד בקצב שלה. מוחה קדח מחום והמאוורר לא הצליח לצנן את האלגוריתמים שרצו במחשבותיה ואיימו לשרוף את הספק.
היא השמיע נקישות וזזה ללא הרף וללא סיבה. קמה, ישבה ושוב קמה. סובבה את ראשה, לחשה או צחקה בקול. הניפה את ידיה או נתנה להן לצנוח חופשי בנפילת מתח.
את היישומים החינמיים היא הורידה ומיד הריצה, מה שהעמיס על זכרונה. לא, היא לא הגדילה את הזכרון כשעוד ניתן היה ועכשיו כבר מאוחר מדי, פג תוקף אחריות היצרן.
היא הפיקה לוג ושלחה במייל וגם אס אם אס. אחר כך חייגה במקוצר למענה קולי שלא היה זמין ולבסוף שוחחה עם חברתה המזכירה האלקטרונית שהאזינה בשקט וצפצפה ארוכות בסוף דבריה.
היא שינתה את הסקין והגדירה מחדש את ברירת המחדל ולפני שעברה למצב שינה התקינה את העדכונים האחרונים.
אבל גם אז הרשתות החברתיות כולן התרוצצו בראשה. בעיניה הבזיקו אינסטגרמות ואוזנייה התמלאו ציוצים ולמרות שכולם אהבו אותה כי היתה ארוזה היטב, דקת גזרה וקלת משקל, הכתובת הייתה על הקיר. כולם ראו שהיא פסיכית דור 3 וחצי.
אני התנתקתי מהחשמל והלכתי משם, לפני שתדביק אותי בווירוס.


© כל הזכויות לרשימה זו שמורות לכותב הבלוג gilad2012












אין תגובות:

פרסום תגובה