יום רביעי, 30 באפריל 2014

מלחמה - פעם חמישית


אינסטלטור זה כמו מלחמה. גם אם יודעים איך זה מתחיל אף פעם לא יודעים איך זה נגמר.
בשני המקרים מעורבים בסכסוך שכנים, בעיקר כאלה שאהבה גדולה לא שררה ביניהם עוד קודם לאירוע, שרק העצים את האמוציות.
כל צד מאשים את משנהו ומטיל עליו את האחריות למה שקרה, וכמו ברוב הסכסוכים המוכרים משחר ההיסטוריה גם כאן מדובר בבעיות שקשורות למים.
וכך, תקרית דיפלומטים זניחה הופכת במהרה לקרב עקוב מדם כשכל צד טוען לצדקתו. מכאן ועד לאובדן שליטה מלאה הדרך קצרה מאוד.
ניצוצות, מהלומות, שבירות, כל מה שמלחמה שמכבדת את עצמה צריכה. אסטרטגיות, טקטיקות, הסחות דעת, הכול כדי לכבוש עוד חלקת אדמה ולסמן טריטוריה.
ובמלחמה כמו במלחמה יש נפגעים, גם חפים מפשע שנוכחו במקום ובזמן לא מתאים. בקיצור לא סימפטי, מה גם שזה משפיע ישירות על הכלכלה, שמגיבה בעצבנות בהתאם למתרחש.
לרוב לסכסוך טוב מצטרף שכן פנסיונר ומתנשא, שבמסווה של ניטראלית לא מפסיק להתערב ולייעץ, כאילו הוא יודע יותר מכולם מה טוב ונכון לשני הצדדים. הוא גם זה שבהמשך, תוך כדי דילוגים ממקום למקום, ינסה באותה הזדמנות להביא לקץ הסכסוך ההיסטורי.
אבל כמו שאנחנו מכירים סכסוכים גם מתווכים גדולים ומנוסים לא תמיד מצליחים לגשר על פערים והבדלי תרבות והקרב ממשיך, מפיל קורבנות ושבויים.  
רק בתום יום של קרבות עזים, כשישקע האבק ויתבררו מימדי הנזק, רק אז, כששני הצדדים מותשים, עייפים ונטולי כוחות, יתחיל משא ומתן ארוך ומייגע, כשבסופו של דבר צד אחד ישלם מחיר מופרז. רק אז תהיה הפסקת אש והשקט ישוב, לפחות עד לפיצוץ הבא של צינור.
וכל זה בלי חשבונית בכלל...

©   כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה