אני קם מאוד מוקדם בבוקר,
לפעמים אפילו לפני האור הראשון, למרות שבעיר קצת קשה לזהות את הרגע המדויק בגלל כל
האורות שמסביב, אבל תאמינו לי שזה מוקדם.
אני מתעורר בלי שעון
או כל אביזר אחר, יקיצה טבעית לחלוטין. בחורף הקר והגשום, בקיץ החם והלח או בעונות
המעבר, לא חשוב מתי, אני פוקח את עיניי עוד לפני שבעלי מכולות הספיקו להכניס את
ארגזי החלב והלחם, לפני שמשאיות הזבל רוקנו את הפחים ואפילו לפני שראשוני המבלים יצאו
לדרכם חזרה הביתה ויפריעו את שלוותם של הרמזורים המנומנמים.
האמת די התרגלתי
לשעות האלה עם שאריות אור הכוכבים בשמיים המתבהרים והנקיים, ריח של חדש באוויר.
פעם ניסיתי להילחם
בזה ולהמשיך לישון. שתיתי מים, השמעתי מוזיקה רגועה, החלפתי מזרון או כרית ואפילו לקחתי
כדורי שינה. אבל דבר לא עזר. לבסוף השלמתי עם העניין. ככה אני וזהו. מאז השתפרו
חיי ולמרבה הפלא התחלתי ליהנות מהדבר.
מה שכן, לא כולם
השלימו עם זה כמוני ולמרות שאני משתדל לא להרעיש, להתארגן בשקט ולא להפריע לשכנים,
היו כאלה שאמרו שאני מטריד את מנוחתם ואף איימו לפנות לרשויות להתלונן.
אבל מה שמדאיג אותי
באמת ובעיקר בימים אלה של לפני יום העצמאות או ל"ג בעומר וכל חגי ה"על
האש" האלה, זה שיום אחד יחליטו להיפטר ממני ויביאו במקומי תרנגול חדש וצעיר
ואני אמצא את עצמי בין הבצל לעגבנייה, נצלה לאיטי על מנגל מפויח. ואני בכלל צמחוני...
© כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה