יום שלישי, 31 ביולי 2012

שתיקה - פעם שניה


כל הזמן אני צריך לחפות על פשלות. לכסות טוב טוב שלא יראו, ותאמינו לי קרו דברים שלא פעם גם סיכנו חיי אדם.  למזלנו הנזק היה מזערי וללא נפגעים. על כך איש לא שמע בעיקר בגלל שאני, עבדכם הנאמן, עשה תמיד את העבודה המלוכלכת.
אם רק הייתם יודעים במה מדובר, גם לכם היו סומרות השערות, גם אתם הייתם מחווירים מבושה. מדובר הרי בביטחון המדינה, בעתידנו, בעתיד ילדינו. אבל ליושבים במגדל השן לא אכפת, הם רוצים לסיים את הקדנציה ולהמשיך בשירות הציבורי בלי שידבק בהם הכתם לכל החיים.
יחד עם זאת הייתי מוכן להמשיך, לשרת את המדינה, לשמור סודות, אפילו להקריב את חיי אבל מה ששבר אותי סופית היה כשראיתי מה הם עשו לעיפרון. איך זרקו אותו אחרי כל השנים שנתן את נשמתו. איך נפתרו ממנו כאילו היה סתם חתיכת עץ ישנה.
אז עד כאן. אלי לא יתייחסו ככה ומי שצריך לשלם על פשלות ישלם ובגדול. מרגע זה אני מכסה שכבה אחת דקה של צבע לבן, שיראו מה היה כתוב מתחת. מצדי שיקחו למשימות האלה מחק או מדבקה או אפילו מספריים, נראה אותם מגיעים לאותה רמת ביצוע כמו שלי.

מתוך 'יומנו של טיפקס', חבר בצוות הציוד המשרדי של המוסד. (חברו של העיפרון מהרשומה הקודמת.)  

©   כל הזכויות לרשימה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012

אין תגובות:

פרסום תגובה