יום שבת, 15 בפברואר 2014

מילים - פעם ראשונה

הייתי חייב להחליף איתה כמה מילים. יש דברים שצריכים להיפתר ולא סובלים עוד דיחוי. החלטתי שהפעם אני עושה זאת פנים מול פנים. נמאס כבר מכל המיילים, אסמסים וטלפונים. רציתי שזה יהיה הכי אישי שיכול להיות.
הכנתי תיק. הכנסתי לתוכו כל מה שצריך. גם כריך ובקבוק מים, הרי בכל זאת זו נסיעה לא קצרה. שלושה אוטובוסים ולפחות שעתיים וחצי של דוחק, חום וזיעה של סוף אוגוסט. (אם זה היה בחורף הייתי כותב – בגשם וקור וכו' אבל זה כבר סיפור אחר).
נדחפתי, טולטלתי, נמחצתי ואפילו דרכו על כמה פעמים אבל לא ויתרתי ולבסוף, אחרי זמן שנראה כמו נצח, הגעתי אל היעד.
בעודי מתחיל לפרוק את מטלטלי הבנתי שתקוותי עומדת להתנפץ. כל שתכננתי ובניתי מתערער וקורס וכל מה שאעשה יהיה מיותר. בקיצור לא היו לה מילים להחלפה.
מסתבר שאת הכל היא בזבזה באותו בוקר בקניון עם אחת מחברותיה ועכשיו נותרה עם כמה הברות לא ברורות ושאריות של מילים לא שימושיות.
סתם עשיתי את כל הדרך כשעלי תיקי מלא ועמוס כל טוב. דווקא חבל, היו לי כמה מילים יפות. היו גם כמה מאוד מדויקות או קצרות וקצביות ובאמת שהתכוונתי לתת לה אותן ולהתחדש בשלה, אבל המסע הארוך והמפרך היה לשווא.
נאלצתי לעשות את כל הדרך חזרה בשלושה אוטובוסים ומעל שעתיים וחצי של דוחק, חום וזיעה של סוף אוגוסט.
אם זה היה בחורף כמו עכשיו... אולי באמת הגיע הזמן לעבור לסיפור אחר.


©   כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012 

אין תגובות:

פרסום תגובה