"הכרטיסים
בקופה" אמרו לי "אין לך מה לדאוג, הם יחכו לך שם" הבטיחו בלי להניד
עפעף וטרקו את הטלפון.
אני
בדרך כלל לא מאמין לאנשים אבל הפעם לא יודע מה נכנס בי, נתתי לזה הזדמנות וכמו
שחשדתי מלכתחילה הם לא עמדו במילה. שקרנים בני שקרנים. לך תסמוך על אנשים.
חודש
ימים מראש הזמנתי את הכרטיסים, וידיתי שההזמנה נקלטה. אחרי שבוע בדקתי וגם התשלום
ירד מהחשבון בבנק. אבל כרטיסים אין.
אז
באתי בעצמי לקופה. בהתחלה לא היה קל. אין לכם מושג כמה זה קשה להתפלח לספארי באמצע
הלילה. בסוף תפסתי קופה אחת ופתחתי אותה אבל לא מצאתי דבר. ואני בדקתי, תאמינו לי
שבדקתי טוב טוב. רוקנתי את המעיים, מיששתי את הטחול ולחצתי על הקיבה, אפילו לתוך
הגולגולת הצצתי אבל חוץ מגועל נפש לא היו שם הכרטיסים שלי.
התיישבתי
עייף על הספסל מול הכלוב. הערב כבר לא אגיע להופעה של הפילהרמונית. חבל, כי אני
מאוד אוהב קונצרטים של מוזיקה קלאסית. זה ממש מרומם את הנפש. עכשיו אני מלוכלך
ורעב. אולי אלך לחטוף לי איזה משהו אכיל. מה שבטוח זה שבחיים אני לא מזמין יותר כרטיסים
בטלפון.
© כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה