אני בשוק, פשוט בשוק,
אין מילה אחרת לתאר את המצב. זה מסוג הדברים שאי אפשר לתכנן או להתכונן אליהם. אתה
פשוט מוצא את עצמך במצב מסוים ונתון ואין מה לעשות בנידון.
תמיד חשבת שלך זה לא
יכול לקרות, שאתה חסין, לא פגיע, חזק וגם אם חלילה יקרה לך משהו דומה תדע מה לעשות
באותו רגע ואיך לפעול נכון. אבל כשזה קורה ההלם כל כך גדול שכל התסריטים שלקחת
בחשבון נמחקים בשנייה אחת קטנה ואתה נשאר חשוף אל מול המציאות. מכאן והלאה המצב רק
הולך ומתדרדר וכל מה שנותר לך לעשות זה לשרוד לא פחות ולא יותר.
יש אנשים שלהם זה
מפריע פחות, לא מתרגשים בכלל, אחרים אפילו אוהבים דברים כאלה, אבל עבורי זו חוויה
לא נעימה ואני מקווה שלא תחזור על עצמה, לפחות לא בזמן הקרוב. גם ככה יקח לי הרבה
זמן להתאושש, אם בכלל. זה השוק הכי גדול שהייתי בו בכל ימי חיי.
וגם אם יותר זול כאן
ויש מבחר עצום וטרי בדרך כלל, את הקניות שלי אני עורך בסופר שליד הבית.
הרגל, קיבעון,
התמכרות, אולי. מבחינתי זה הכי נוח ותמיד יש חניה קרובה ואני כבר מכיר את כל
הקופאיות.
אבל אם אני כבר כאן
והתאוששתי מעט מההלם, אקנה לי כמה דברים, בעיקר עגבניות, אולי איזה חסה ערבית
ותפוחים ירוקים. אני הכי אוהב את הירוקים. בעצם דווקא נחמד כאן.
לא להאמין אני בשוק...
© כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה