היא שאלה אותי למה בכל סיפור יש לי בסוף טוויסט. האמת לא יודע. אולי צורך להפתיע, להיות מקורי, שונה, מעניין ולא שגרתי. אולי הכל יחד. נקודה חשובה למחשבה שלא נתתי עליה את דעתי עד כה בצורה רצינית, פילוסופית ומעמיקה. אפשר במקרה זה להשתמש בפסיכולוגיה בגרוש, או ספקולציות שונות ומשונות עד לקונספירציות אוניברסליות לא מחויבות המציאות. מצד שני גם בירור אצל איש מקצוע יכול לבוא בחשבון ואף טיפול בהלם חשמלי או תרופות פסיכותרפיות לטווחי זמן קצרים או ארוכים. במקרה קיצוני של התעקשות באה בחשבון גם קטיעת אונה.
עד כאן ההסבר, והסיפור שלי יכול היה להסתיים במילים אלה ללא טוויסט, אבל מאז שנרשמתי לחוג לריקודים סלוניים הרחבתי את יכולותיי והיום אני שולט גם ברומבה, סלסה ואפילו טנגו פראי וחושני. נראה לי שבפעם הבאה אסיים סיפור עם איזה ואלס קלאסי או למבדה סוערת ולא סתם טוויסט, ואז נראה מה יהיה לה לומר על זה.
© כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012
