התלבטתי,
התלבטתי ממש עד לרגע אחרון. חשוב היה לי להיות שלם עם הבחירה, לא לעשות טעות ואחר
כך להצטער עליה.
כל
כך הרבה אפשרויות. כל כך הרבה הצעות מפתות מונחות מולי. כל אחת מהן מבטיחה,
משכנעת, מבליטה את היתרונות ומסתירה את החסרונות.
לא
קל. זו אחריות גדולה לבחור נכון, לבחור במה שהכי קרוב לטעמי, להעדפותיי.
אז
דבר ראשון כדי לסנן אני נוקט בשיטת האלימינציה ופוסל את מה שנראה פחות טוב. לאט
לאט מצטמצמות האפשרויות ואני נשאר עם שתיים.
חשבתי
שככה יהיה לי קל יותר, אבל אני מגלה שטעיתי, העניין עדיין לא פשוט.
הזמן
דוחק. חייבת לבוא החלטה. אי אפשר להיות תקוע כאן יום שלם, מה גם שמאחורי מתארך
התור והסבלנות מתקצרת.
אני
לוקח נשימה עמוקה ובוחר. הפעם אני הולך על פרגיות. למרות שגם הקבב, הבחירה
האלטרנטיבית השנייה, נראה לא רע. אבל בחרתי, זהו, פרגיות בפיתה עם חומוס וצ'יפס וקולה.
שיהיה
לי בתאבון, אולי אחר כך אלך להצביע, או שלא...
© כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה