יום שבת, 30 ביולי 2016

חלום - פעם שלישית

הרגע הזה, השנייה של המבט החטוף ואתה יודע שכל חייך עומדים להשתנות. משהו בעיניים שאי אפשר להסביר, אבל הלב יודע, יודע הכי טוב. הלב מרגיש שזאת אהבת חייך, פשוט ככה. 
היא מתקרבת אליך עם הג'יפ האדום והנוצץ שלה כאילו זה עתה יצא מפס ייצור אין סופי של ג'יפים אדומים ונוצצים. 
שיערה הבהיר אסוף בקוקו מהודק ומוקפד היטב, כאילו זה עתה יצא מפס יצור של תוספי שיער בגוונים שונים. 
איפורה עדין, בלתי מורגש כמעט, מרוח על פניה כאילו זה עתה יצאו מתחת ידיה של מאפרת מקצועית באחת העמדות בסופר פארם.
חיוכה רחב, מבליט שיניים צחורות, כאילו יצאו זה עתה מטיפול אצל מומחה פה ולסת בכיר.
נדיר, אם בכלל, לפגוש כך סתם מישהי איתה תרצה לפרוש לאי בודד, בלי לקחת אפילו את שלושת הדברים שתמיד תכננת להביא, במקרה שישאלו אותך את השטות הזו. 
נדיר, אם בכלל, לפגוש את האחת, בשבילה תהיה מוכן לעשות הכל. לקטוף את הירח ולהביא לה כמה כוכבים. או לפחות לסחוב את הקניות מהמכולת הקרובה, בכל פעם שתחפוץ בדבר מה, או כשיגמרו המצרכים בבית. 
מישהי איתה תהיה מוכן להתחתן בלי לחשוב פעמיים. להוליד ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת, כולם דומים לה כמו חמש טיפות מים זכים מנחל סודי ברמת הגולן . להיכנס שותף לעסק משפחתי של אביה. לנהל בשבילו בית קפה מקומי עם מחירים מופקעים, או מפעל אזורי של קרטונים לאריזה, המיוצאים בעיקר לסין. מישהי שאיתה תהיה מוכן לפרוש לפנסיה מוגדלת עם תנאים מועדפים ובסוף למות מאושר זה בזרועות זו, אחרי חיים מלאים באהבה אין קץ. 
כמה שלמות בחבילה אחת. והנה סוף סוף זה קורה. כל סנטימטר שהיא מתקרבת הופך את החלום, שתמיד הזית בהקיץ, למציאות קורמת עור וגידים. הלב פועם חזק, מאיים לפרוץ את סורגי הצלעות ולקפוץ החוצה בשמחה עיוורת, כיאה לאהבה ממבט ראשון. 
עוד קצת, עוד שנייה. 
איזו התרגשות. 
היא כבר פותחת את החלון. 
הרגליים רועדות. אני נמס.
היא מושיטה יד ענוגה.
עוד מילימטר למגע הבלתי נמנע שישנה את עולמי לעד. 
ואז היא מושיטה לי שקל. שקל אחד קטן ומסכן. לא מטבע של חמש או שטר כמו אלה החדשים שהודפסו לאחרונה. 
אחרי כל השנים יחד. אחרי כל מה שעשיתי בשבילה, בשביל המשפחה שלה. את הנשמה נתתי, את החיים שלי וזה מה שהזונה מביאה לי. 
יאללה סעי, סעי מפה קמצנית אחת. מי צריך אותך בכלל. הרמזור התחלף וכך כמו שהופיעה היא נעלמה מחיי. איזה דכאון. שוב לבד. אבל לא להרבה זמן כי מיד צצה תקווה חדשה, יושבת מאחורי הגה של טויוטה לבנה. 
הרגע הזה, השנייה של המבט החטוף שאתה יודע שכל חייך עומדים להשתנות... 

מתוך "סיפורו של הומלס שמתאהב בקלות"

©   כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012



אין תגובות:

פרסום תגובה