אני בחור מדליק, כולם אומרים לי את זה. כל מי שמכיר אותי וגם כאלה שלא, שרק שמעו עלי, כולם פה אחד אומרים ככה. מאז שאני זוכר את עצמי אני כזה.
אף פעם לא הלכתי עם הזרם, תמיד עשיתי דברים בדרכי. זה הרגיז לא מעט אנשים. הייתי אחר, שונה, מיוחד, מקורי הרבה יותר מאחרים.
לא היה קל. לא כולם קיבלו את מעשיי, אבל נשארתי נאמן לעצמי, לדרכי, לטוב ולרע.
עכשיו אני גדול, עצמאי, יודע את מקומי. עם השנים השלמתי גם עם החסרונות. אני מקבל את עצמי כמו שאני ואין לי בעיה להודות בזה שאני מדליק.
יש לי אפילו אסמכתא על כך מבית משפט. השופט ששלח אותי להסתכלות אמר שאני מדליק. במחלקה הסגורה כמובן שקיבלו את זה שאני מדליק. הם אפילו רשמו בתיק האישי שלי וציינו שאני פירומן בעל אישיות גבולית ועוד כל מני שמות מוזרים שלא הבנתי, בעיקר את אלה שהסתיימו בפט.
לילה אחד התגנבתי לתחנת האחיות, פתחתי את התיק האישי ובמו עיניי ראיתי מה כתבו עלי. אז שרפתי את התחנה, וגם את חדר הרופאים, וגם את המחסן עם הציוד וקצת מחדר האוכל. עכשיו אין להם תיק אישי עלי ואני סתם בחור מדליק, כמו שאני אוהב.
© כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה