הכרתי פעם מישהי,
לפני הרבה שנים, שכל ערב הייתה מכבה את השמש ומדליקה את הירח. היא גם הייתה מפזרת
כוכבים בשמיים, המון כוכבים, ואחרי הפסקה של כמה שעות הייתה אוספת אותם מוקדם בבוקר,
חוץ מאלה שנפלו במשך הלילה כמובן. אחר כך הייתה מכבה את הירח ומדליקה שוב את השמש
לקראת יום חדש. רק אז הייתה הולכת לישון. ככה כל יום ללא יוצא מהכלל, אפילו בחגים.
בוקר אחד אחרי שסיימה
את המשמרת אמרתי לה כפרה, נשמה, עיניים, למה שלא תיקחי חופשה. סעי לפריס, ללונדון או
לפתח תקווה. קני לך בגדים יפים, תכשיטים, תתפנקי, תנוחי. אבל היא לא הייתה מוכנה
לשמוע. רק עבודה ועבודה.
בסוף שכנעתי אותה לשתות
איתי קפה בארומה.
"טוב, אבל רק
אחרי המשמרת" היה התנאי שלה. למחרת נפגשנו שוב וגם ביום שאחרי. כך זה נמשך
כמעט שבועיים. בילינו, צחקנו, טיילנו, ביקרנו בגן חיות, שטנו על סירה, שוטטנו בעיר
העתיקה ובשוק הפשפשים.
לילה אחד, בהפסקה בין
הכיבוי להדלקה ולהיפך, ישבנו אצלה בסלון וצפינו בשידורים החוזרים של ערוץ 1 ובלי כוונה
נרדמנו על הספה.
באותו בוקר היה ליקוי
חמה שאיש לא חזה וגרם לבלגן שלם בחלקים רבים בעולם. היו שחשבו שהגיע הקץ, אחרים
האשימו אסטרונומים ומדענים על שהסתירו את המידע וקבוצות קיצוניות ניסו אף להפיל
משטרים, נראה היה שכולם איבדו את העשתונות. אנחנו התעוררנו בצהריים ורק אז הכל חזר
למקומו בשלום.
באותו יום היא נפרדה
ממני וכל ניסיונותיי להמשיך את הקשר איתה עלו בתוהו.
אני עוד רואה אותה
מדי פעם מוקדם בבוקר חוזרת או הולכת אבל תמיד ממהרת ולא מדברת עם איש. מה שכן, לפי
מצב גרמי השמיים אני יודע שהיא עושה את עבודתה נאמנה.
© כל הזכויות לרשימה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה