1 אני לא נושם. בחוץ אובך סמיך. רוח מזרחית חמה נושבת, חזקה, לא מתפשרת, לא מרחמת. נושאת עימה חול יבש, מייבש.
7 הכל צהוב, מגעיל, מחניק. אני סותם את האף ומהדק שפתיים.
12 מחלון ביתי המשקיף אל הרחוב אני מבחין בכמה ילדים ארוזים בצעיפים שמכסים בקושי את דרכי הנשימה.
15 ענפים שהיו פעם ירוקים ורעננים, עפים, נופלים, מתגלגלים על הכביש המכוסה אבק.
23 סימני מצוקה נוקשים לי ברקות, מבשרים כאב מתקרב. עלי לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר.
26 אני זז באי נוחות. אגלי זיעה מבצבצים במורד גבי, חם לי וקר לי ופניי לחים ודביקים.
26 ליבי פועם במהירות וסחרחורת קלה מרימה ראשה. האם אני מאבד הכרה?
33 לא אוכל להמשיך כך עוד זמן רב. כל הסימנים מעידים שהקץ קרוב. אין לי אוויר.
37 זהו, אני נכנע. כישלון? תבוסה? ימים יגידו.
42 זה הזמן שהצלחתי להחזיק מעמד בלי לנשום. 42 שניות שלמות. בפעם שעברה זה היה בקושי 31. נראה לי שבכל זאת אני מתקדם. המטרה להגיע לדקה שלמה.
בחוץ מתחזקת הרוח החמה, החולית. אבל אני מה אכפת לי. בבית נעים וקריר. נראה לי שאמשיך להתאמן עוד קצת.
1 אני לא נושם...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה